צילום של פילה סלמון, ביצים, פטריות, אגוזי מלך ופרוסת לימון על משטח אבן קרם

ויטמין D במזון ובשמש: מקורות עיקריים ומי נוטה לחוסר

בדקתם את התפריט השבועי שלכם ולא מצאתם כמעט אף מזון שמכיל ויטמין D בכמות משמעותית — וזה, למעשה, נורמלי. בשונה מרוב הוויטמינים, ויטמין D כמעט לא נמצא בפירות ובירקות, והמקור העיקרי שלו הוא לא הצלחת אלא העור, בתגובה לשמש. המדריך הזה בנוי כדי להסביר את זה בפשטות: אילו מזונות בכל זאת מכילים ויטמין D, מה משפיע על הייצור בעור, ומי נוטה לרמות נמוכות יותר.

שיתוף כ־6 דקות קריאה עודכן

למה כל כך קשה למצוא ויטמין D בתפריט

לפי ה-Office of Dietary Supplements של ה-NIH האמריקאי, רשימת המקורות התזונתיים המשמעותיים לוויטמין D קצרה במיוחד. היא כוללת בעיקר דגים שמנים כמו סלמון, מקרל וסרדינים, חלמון ביצה, ופטריות שעברו חשיפה מכוונת לקרינת UV בגידול. שווה להכיר הבדל אחד: פטריות מסוג זה מספקות בעיקר ויטמין D2, לא D3.

גם בתוך קטגוריית הדגים הפערים גדולים. לפי USDA FoodData Central, מנה של 100 גרם סלמון או מקרל מספקת מאות יחידות בינלאומיות (IU) ויטמין D. הערכים משתנים מאוד בין מין הדג, בין דג בר לדג מגידול ובין שיטות ההכנה. זו הסיבה שוויטמין D מוגדר לעיתים "ויטמין השמש": התהליך הביולוגי העיקרי שדרכו הגוף מייצר אותו קורה בעור, לא במערכת העיכול.

כמה ויטמין D יש בכל מנה

הטבלה הבאה מציגה כמויות משוערות של ויטמין D ל-100 גרם בכמה מהמקורות הנפוצים, כסדר גודל בלבד ולא כערך מדויק למוצר ספציפי. ערכים למנה מקובלת, לצד המקורות שמהם הם נלקחו, מופיעים אצל ה-NIH Office of Dietary Supplements; ערכים למוצרים ספציפיים אפשר לחפש במסד הנתונים USDA FoodData Central.

מזון (ל-100 גרם) ויטמין D (IU) ויטמין D (מק"ג)
סלמון אדום (סוקאיי), מבושל כ-670 כ-16.8
סלמון אטלנטי מגודל, מבושל כ-526 כ-13.2
מקרל, מבושל כ-360 כ-9
סרדינים בשימורי שמן, מסוננים כ-193 כ-4.8
חלמון ביצה, גולמי כ-218 כ-5.4

מכיוון שרשימת המזונות המשמעותיים כל כך קצרה, תפריט שלא כולל אותם באופן סדיר פשוט לא מקבל דרכם ויטמין D בכמות משמעותית. חשוב לזכור שמדובר במידע כללי בלבד: הכמות הנדרשת משתנה בין אנשים לפי גיל, מין ומצב בריאותי, ולכן היא לא נושא להערכה עצמית.

מזון מועשר בוויטמין D: מה זה אומר בפועל

מכיוון שרשימת המקורות הטבעיים כל כך קצרה, במדינות רבות מוסיפים ויטמין D למוצרים מסוימים באופן יזום — תהליך שנקרא העשרה. לפי NIH, בארה"ב, למשל, חלב פרה, חלק ממוצרי החלב הצמחיים, ודגני בוקר מסוימים מועשרים בוויטמין D כמדיניות רווחת.

בישראל התמונה שונה: העשרת מוצרים בוויטמין D קיימת, אך היא וולונטרית ולא אחידה לכל הקטגוריה. המשמעות המעשית: שני קרטוני חלב או שתי אריזות דגני בוקר דומים למראה עשויים להכיל כמויות שונות לגמרי של ויטמין D, ולפעמים אף אפס. הדרך היחידה לדעת בוודאות היא לקרוא את טבלת הערכים התזונתיים המודפסת על גבי כל אריזה בנפרד, ולא להניח שקטגוריית מוצר שלמה מועשרת. מי שסומך על "חלב" או "דגני בוקר" כמקור קבוע לוויטמין D בלי לבדוק תווית ספציפית, עלול לגלות בדיעבד שהמוצר שקנה כלל לא הועשר.

השמש כמקור העיקרי: מה משפיע על הייצור בעור

בשונה ממרבית הוויטמינים, ההיגיון של "לאכול יותר" לא עובד כאן: לפי NIH, רוב ויטמין D בגוף נוצר בעור, לא מגיע דרך הצלחת. העוצמה משתנה מיום ליום ומעונה לעונה, ולא רק בין אדם לאדם.

כמה גורמים קובעים כמה ויטמין D מיוצר בפועל באותה שעת חשיפה. בין העיקריים: המרחק מקו המשווה, עונת השנה, גוון העור (מלנין מתחרה עם התהליך על אותה קרינה), שימוש בקרם הגנה, ושעת היום. צהריים תורמים הרבה יותר מבוקר מוקדם או ערב. כל אלה עובדות פיזיולוגיות, לא המלצה למשך חשיפה מסוים. החלטה על משך חשיפה כוללת שיקולי בריאות עור מעבר לתחום ויטמין D בלבד, ולכן ראוי להתייעץ עם רופא/ה בנושא.

מי נוטה לרמות נמוכות יותר

מכיוון שהייצור העצמי תלוי במידה רבה בחשיפה לשמש, לא כולם נמצאים באותה נקודת פתיחה. לפי NIH, כמה גורמי אורח חיים מעלים סטטיסטית את הסיכוי לרמה נמוכה:

  • שהייה ממושכת במרחבים סגורים
  • כיסוי קבוע של רוב שטח העור
  • חיים באזור עם קרינת UVB מוגבלת בחלק מהשנה
  • גיל מבוגר
  • תפריט יומיומי שכמעט לא כולל את המקורות המפורטים בטבלה למעלה

מי שמזהה את עצמו/ה באחד מהתיאורים האלה ורוצה לדעת רמה אישית יכול/ה לבצע בדיקת דם ולפנות לרופא/ה לגבי הפרשנות והשלבים הבאים. השתייכות לתיאור מסוים היא נטייה סטטיסטית בלבד, לא אבחנה אישית. יש להתייעץ עם רופא/ה לפני שינוי בשגרת התוספים, ובפרט בהריון, בהנקה או במצבים רפואיים מוגדרים.

ויטמין D2 מול D3, בקצרה

תוספי ויטמין D ופטריות מוקרנות UV מספקים לרוב ויטמין D2 (ארגוקלציפרול), ואילו מזון מן החי ותוספים מבוססי-בעל-חיים מספקים ויטמין D3 (כולקלציפרול). שתי הצורות מוכרות לרגולציה שאומצה בישראל תחת ההגדרה הכללית "ויטמין D", ושתיהן נספרות לאותו סעיף בטבלת המזונות למעלה. מי שרוצה להבין אילו ניסוחים מותרים בכלל על תוויות תוספי תזונה בישראל מוזמן/ת לקרוא את בחירת תוסף תזונה: על מה משרד הבריאות מפקח.

על הפורמולה של RESET

ויטמין D3 ב-HAIR+ COMPLEX: כמות ואחוז מה-NRV

התווית המודפסת של HAIR+ COMPLEX מציינת ויטמין D3 (כולקלציפרול) בכמות של 250 IU לכמוסה. ההנחיה המודפסת היא 1–2 כמוסות ביום עם הארוחה — הבסיס מצוין כאן במפורש, כי הפער בין השניים הוא פי שניים.

בסיס כמות אחוז מה-NRV (נשים וגברים) עובר סף 15% ("מקור ל...")?
כמוסה אחת 250 IU / 6.25 מק"ג 41.66% כן
שתי כמוסות ביום 500 IU / 12.5 מק"ג 83.32% כן

ה-NRV לוויטמין D בישראל עומד על 15 מיקרוגרם (600 IU), ערך זהה לנשים ולגברים, לפי תוספת ראשונה לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז–1997. הנתון כאן הוא דיווח על כמות ואחוז בלבד — ללא ייחוס אפקט לשיער או לכל תחום אחר. שיטת החישוב מתועדת בתהליך המחקר של RESET.

לעמוד המוצר

מה שאין בפורמולה

  • אין בכמוסה ויטמין D2 (ארגוקלציפרול) — הצורה שבכמוסה היא D3 (כולקלציפרול) בלבד, כפי שמצוין על התווית.
  • הכמות המדויקת של ויטמין D3 מפורטת על גבי האריזה — לא כתערובת קניינית חסויה.
  • אין על התווית ניסוח שמייחס לוויטמין D3 השפעה על שיער, מצב רוח, שינה או עייפות.

שאלות נפוצות

אילו מזונות עשירים בוויטמין D?

בין המקורות העיקריים: סלמון, מקרל, סרדינים, חלמון ביצה, ופטריות שעברו הקרנת UV מכוונת. מדובר ברשימה קצרה יחסית לעומת ויטמינים אחרים.

האם חשיפה לשמש מספיקה לייצור ויטמין D בגוף?

עוצמת הייצור העצמי בעור תלויה בקו רוחב, בעונת השנה, בגוון העור, בשימוש בקרם הגנה ובשעת היום. אלה גורמים עובדתיים שמשפיעים על מידת הסינתזה, ולא המלצה למשך חשיפה מסוים — לכך מומלץ להתייעץ עם רופא/ה.

מי נוטה להיות עם רמות ויטמין D נמוכות יותר?

בין הקבוצות: אנשים עם חשיפה מוגבלת לשמש, גוון עור כהה באזורים עם קרינת UVB מוגבלת בחלק מהשנה, גיל מבוגר, ותזונה דלה במקורות שבטבלה. בדיקת דם ופנייה לרופא/ה הן הדרך לדעת רמה אישית.

מה ההבדל בין ויטמין D2 לוויטמין D3?

D2 מקורו בשמרים ובפטריות שעברו הקרנת UV, ו-D3 מקורו בעור האדם ובמזון מן החי. שתי הצורות מוכרות לרגולציה תחת אותה הגדרה כללית, "ויטמין D".

כמה ויטמין D3 יש בכמוסה אחת של HAIR+ COMPLEX?

הכמות ואחוז ה-NRV לכל בסיס מפורטים בטבלה בסעיף "ויטמין D3 ב-HAIR+ COMPLEX" למעלה, לפי הנתונים המודפסים על התווית.

איך יודעים אם מוצר מזון מועשר בוויטמין D?

הדרך היחידה לדעת בוודאות היא לקרוא את טבלת הערכים התזונתיים המודפסת על גבי האריזה הספציפית. בישראל העשרה בוויטמין D וולונטרית ולא אחידה, כך שמוצרים דומים למראה עשויים להכיל כמויות שונות לגמרי.

האם אפשר ליטול ויטמין D בהריון?

זו שאלה קלינית שנקבעת אישית לפי המצב הרפואי. יש להתייעץ עם רופא/ה לפני כל שינוי בשגרת התוספים, ובפרט בהריון או בהנקה.

גילוי נאות ומידע בטיחות

המאמר הזה מתפרסם על ידי RESET, שמשווקת תוספי תזונה. אין במאמר המלצה ליטול מוצר כלשהו, לרבות מוצרי RESET. המידע כאן הוא מידע תזונתי כללי בלבד, ואינו ייעוץ רפואי ואינו המלצה לטיפול במצב רפואי כלשהו.

אין ליטול מעבר למנה המומלצת. נשים בהריון או בהנקה, אנשים הנוטלים תרופות מרשם וילדים — היוועצו ברופא לפני נטילה.

אם התסמינים נמשכים, מחמירים או חריגים — פנו לרופא או לרוקח. אין לדחות בירור רפואי בשל מידע שקראתם כאן.

שורה תחתונה

רשימת המזונות שמספקים ויטמין D בכמות משמעותית קצרה במיוחד: דגים שמנים, חלמון ביצה, ופטריות שעברו הקרנת UV מכוונת. המקור העיקרי לייצור ויטמין D בגוף הוא לא מזון אלא חשיפת העור לקרינת UVB מהשמש. עוצמת הייצור בעור תלויה בקו רוחב, בעונה, בגוון העור, בשימוש בקרם הגנה ובשעת היום — לא בבחירה אישית בלבד. קבוצות מסוימות נוטות סטטיסטית לרמות נמוכות יותר: חשיפה מוגבלת לשמש, גוון עור כהה, גיל מבוגר ותזונה דלה במקורות שבטבלה. התווית המודפסת של HAIR+ COMPLEX מציינת כמות מסוימת של ויטמין D3 לכמוסה — הכמות ואחוז ה-NRV מפורטים בהמשך, כדיווח בלבד ולא כייחוס השפעה.

מקורות

  1. Office of Dietary Supplements, National Institutes of Health. Vitamin D — Health Professional Fact Sheet. קישור, 2026.
  2. U.S. Department of Agriculture. FoodData Central. קישור, 2026.
  3. European Union. Regulation (EC) No 432/2012 — consolidated text, CELEX 02012R0432. קישור, 2012.
  4. תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז–1997, תוספת ראשונה. קישור. תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז–1997, תוספת ראשונה. קישור. תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז–1997, תוספת ראשונה. קישור, 1997.