צילום מלמעלה על משטח אבן בהיר: צלחת קרמיקה עם קינואה, קוביות ירק כתום צלוי, גרגרי חומוס קלויים, עלי תרד וגרעיני דלעת, ומעליהם רוטב בהיר. לצד הצלחת מפית פשתן, מזלג מוזהב וכמה גרעיני דלעת.

ויטמינים לנשים ולגברים: מה קובע החוק בישראל

ראיתם פעם שני אחוזים שונים לאותו ויטמין, אחד לנשים ואחד לגברים? זו לא טעות דפוס. בישראל החוק קובע, לחלק מהרכיבים, קצובה יומית נפרדת לכל מין. המאמר הזה מרכז את ההבדלים העיקריים במקום אחד, כולל השוואה קצרה לשיטה הנהוגה באיחוד האירופי.

שיתוף כ־7 דקות קריאה עודכן

מה קובעות התקנות: הקצובה היומית לנשים ולגברים

תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997, כוללות תוספת ראשונה עם קצובה יומית מומלצת ל-24 ויטמינים ומינרלים. אפשר לקרוא את הנוסח המלא בויקיטקסט.

בתוספת הזאת שתי עמודות נפרדות: אחת לנשים בגיל 25 עד 50, ואחת לגברים באותו טווח גילים. בנוסח המקורי שתיהן מופיעות תחת טור ב׳, ושמות הרכיבים מופיעים בטור א׳. בכמחצית מהרכיבים הערך זהה לשני המינים. בשאר יש פער, ולעיתים הוא ניכר.

לפי תקנה 1 לתקנות, תוסף תזונה הוא ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר שהמנהל הכללי של משרד הבריאות אישר לצריכה כמזון. ההגדרה כוללת גם תמציות ותערובות שלהם, ואינה חלה, בין היתר, על תכשיר רפואי רשום.

הקצובה היומית המומלצת היא ערך מסוג RDA. לפי ה-NIH Office of Dietary Supplements, ערך כזה מספיק לצורך של 97% עד 98% מהאנשים הבריאים. הוא אינו הוראה רפואית אישית.

שתי העמודות הנפרדות הן הסיבה שאפשר לראות לפעמים שני אחוזים שונים לאותו רכיב, על שני תוספים שונים, גם כשהכמות בפועל זהה בין המוצרים.

לגבי גילים אחרים, התקנות לא מפרטות טבלה משלהן. הן מפנות לטבלאות ה-RDA האמריקאיות, מהדורה 10 משנת 1989 או מאוחרת יותר. במאמר הזה מתמקדים רק בגילי 25 עד 50, כי הם הרלוונטיים לרוב הקוראים.

הטבלה: הרכיבים העיקריים שבהם יש הבדל בין המינים

כל הערכים בטבלה הבאה לקוחים מהתוספת הראשונה לתקנות, כפי שהיא מתועדת בויקיטקסט. הרכיבים שבהם הערך זהה לשני המינים, כמו סידן, יוד ונחושת, לא מופיעים כאן, כדי לשמור על הטבלה קצרה וברורה.

רכיב נשים 25–50 גברים 25–50
ויטמין A – רטינול 800 מק״ג 1000 מק״ג
ויטמין E – שווי טוקופרול 8 מ״ג 10 מ״ג
ויטמין B1 – תיאמין 1.1 מ״ג 1.5 מ״ג
ויטמין B2 – ריבופלאבין 1.3 מ״ג 1.7 מ״ג
ויטמין B3 – ניאצין 15 מ״ג 19 מ״ג
ויטמין B6 – פירידוקסין 1.6 מ״ג 2.0 מ״ג
פולאצין – חומצה פולית 180 מק״ג 200 מק״ג
מגנזיום 280 מ״ג 350 מ״ג
ברזל 15 מ״ג 10 מ״ג
אבץ 12 מ״ג 15 מ״ג
סלניום 55 מק״ג 70 מק״ג

לוויטמין B6 יש ערך נפרד לנשים ולגברים, כפי שרואים למעלה. הרחבה על ההבדל הזה נמצאת במדריך על ויטמין B6.

גם לפולאצין, חומצה פולית, יש שני ערכים נפרדים. ההסבר המלא עליה, כולל המלצות שחלות רק על חלק מהנשים, נמצא במדריך הנפרד על חומצה פולית.

שימו לב שכיוון הפער לא אחיד. בברזל הערך הגבוה יותר שייך לנשים. בכל שאר הרכיבים בטבלה הוא שייך לגברים. לכן אותה כמות ברזל תופיע באחוז גבוה יותר בחישוב הגברי, כי הקצובה לגברים נמוכה יותר.

ההבדל הבולט ביותר בטבלה הוא בברזל: הקצובה לנשים גבוהה בכ-50% מזו של גברים. אצל שאר הרכיבים בטבלה הפער נמוך יותר, ונע בין כ-11 לכ-36 אחוז.

מאיפה מגיע ההבדל

אצל ברזל הסיבה מוכרת היטב. נשים בגיל הפוריות מאבדות ברזל דרך המחזור החודשי, ולכן הצורך התזונתי הממוצע שלהן גבוה יותר מזה של גברים, לפי ה-NIH Office of Dietary Supplements.

גם דפי המידע של ה-NIH על מגנזיום ועל אבץ מציגים ערכים נפרדים לנשים ולגברים. המספרים בדפי ה-NIH שונים מהערכים שבתקנות, ולכן אין להשוות ביניהם ישירות.

התקנות עצמן לא מנמקות את הערכים. הנוסח בויקיטקסט מציג מספרים בלבד, בלי הסבר לכל שורה.

חשוב לזכור שהקצובה נקבעת ברמת אוכלוסייה, לא ברמת אדם בודד. שני אנשים באותו מין ובאותו גיל יכולים להיות שונים זה מזה בצורך התזונתי האמיתי שלהם.

לפי ה-NIH, מי שהתזונה שלהם צמחונית צריכים יותר ברזל ממי שאוכלים גם מזון מן החי. במקרים כאלה כדאי להתייעץ עם דיאטן/ית קליני/ת.

האם ההבדל בין המינים קבוע לאורך החיים?

לא בהכרח. הטבלה כאן חלה רק על גילי 25 עד 50, כפי שמופיע בויקיטקסט.

מאמר זה מתמקד בטווח הגילים הבוגר העיקרי בלבד. הערכים בטווחי גילים אחרים, כולל אצל ילדים ובגיל מבוגר יותר, יכולים להיות שונים מהמספרים שמופיעים כאן.

מקורות במזון לרכיבים שמראים הבדל

ברזל נמצא בבשר אדום, בעוף, בדגים ובקטניות, לפי נתוני USDA FoodData Central. לפי ה-NIH, ברזל ממזון מן הצומח זמין לגוף פחות מברזל ממזון מן החי.

לפי ה-NIH, מגנזיום נמצא בירקות עלים ירוקים, בקטניות, באגוזים, בזרעים ובדגנים מלאים. מי שרוצה להעמיק בסוגים השונים של תוספי מגנזיום ובספיגתם היחסית, יכול לקרוא את המדריך על סוגי מגנזיום.

לפי ה-NIH, אבץ נמצא בבשר, בדגים ובפירות ים, ובמיוחד בצדפות. באבץ מקטניות, מאגוזים ומדגנים מלאים הזמינות לגוף נמוכה יותר, כי הם מכילים פיטאטים. סלניום נמצא באגוזי ברזיל, בדגים ובביצים, לפי נתוני USDA FoodData Central.

לפי ה-NIH, ויטמין A בצורת רטינול נמצא במזון מן החי, כמו ביצים, דגים, מוצרי חלב וכבד. בטא-קרוטן מצמחים הוא צורה שהגוף ממיר לוויטמין A במעי.

ויטמין B1, ויטמין B2 וניאצין נמצאים בעיקר בדגנים מלאים, בבשר, בביצים ובקטניות, לפי אותם נתוני USDA FoodData Central.

לפי USDA FoodData Central, פולאצין נמצא בירקות עלים כהים, בקטניות ובדגני בוקר מועשרים. ויטמין B6 נמצא בעוף, בדגים, בתפוחי אדמה ובבננות. ויטמין E נמצא בשמנים צמחיים, באגוזים ובזרעים, לפי נתוני USDA FoodData Central.

למה זה שונה מהשיטה האירופית

במישור המדעי, גם רשות הבטיחות במזון האירופית EFSA קובעת ערכי התייחסות תזונתיים נפרדים לפי גיל ולפי מין, עבור כמה רכיבים.

אבל לצורך תיוג מוצרי מזון, האיחוד האירופי משתמש בערך יומי אחיד אחד לכל המבוגרים, בלי הבדל בין המינים. הערך הזה, שנקרא NRV, נקבע בתקנה 1169/2011, נספח XIII.

החקיקה הישראלית בחרה בדרך שונה, ומדפיסה שני ערכים נפרדים לפי מין. לכן אחוז שמופיע על תווית שנרכשה מחוץ לישראל לא בהכרח זהה לחישוב הישראלי.

מי שקונה תוסף באתר זר, או מייבא מוצר לשימוש אישי, כדאי שיבדוק לפי איזו שיטת חישוב מוצג האחוז. רק אז כדאי להשוות אותו לתוסף שנרכש בישראל.

מי שמחפש כמה מגנזיום מומלץ לנשים, או מה הקצובה המומלצת לגברים, כדאי שיזכור שהתשובה תלויה בשיטת החישוב. הישראלית מפרידה בין המינים, והאירופית לא.

מקור הערכים שונה. התקנות הישראליות מפנות, לגילים אחרים, לטבלאות ה-RDA האמריקאיות. האיחוד האירופי קבע לתיוג ערכים משלו.

כמה מילים על המונחים

בעברית ובאנגלית מסתובבים כמה מונחים דומים בנושא הזה: RDA, DRI ו-NRV. הם לא בדיוק אותו דבר, אבל כולם עוסקים בכמות יומית של רכיב תזונתי.

RDA, ראשי התיבות של Recommended Dietary Allowance, הוא המונח האמריקאי הנפוץ. הוא מתועד בדפי המידע של ה-NIH Office of Dietary Supplements.

NRV, ראשי התיבות של Nutrient Reference Value, הוא המונח שמשמש לתיוג מזון באירופה, לפי תקנה 1169/2011. חלק מהתוויות בישראל משתמשות בו.

החקיקה הישראלית עצמה משתמשת במונח קצובה יומית מומלצת. בפועל, שלושת המונחים האלה מתארים רעיון דומה: כמות יומית שמשמשת נקודת ייחוס, לפי שיטת חישוב מסוימת.

איך לקרוא את זה על תווית תוסף

תוסף תזונה שנמכר בישראל מציג בדרך כלל אחוז מהערך היומי ליד כל רכיב, עבור מנה מוגדרת מראש. הנה כמה נקודות שכדאי לבדוק לפני שמשווים בין שני מוצרים.

  • אילו יחידות מופיעות: מ״ג או מק״ג, ולא רק האחוז לבדו.
  • לאיזו מנה מתייחס האחוז: מנה אחת, שתיים, או כמות אחרת שנרשמה על התווית.
  • אם יש שתי עמודות נפרדות לנשים ולגברים, או עמודה אחת בלבד.
  • אם התווית מיובאת, לבדוק אם האחוז מחושב לפי השיטה האירופית האחידה.

לדוגמה, תוסף יכול להציג 50% מהערך היומי לרכיב מסוים. חשוב לבדוק אם ה-50% הזה מחושב לפי הערך הנשי או הגברי, כי לפעמים ההבדל ביניהם משמעותי, כמו שראינו בטבלה למעלה.

מי שנוטלים תרופות מרשם, או שיש להם מצב רפואי מאובחן, כדאי שיתייעצו עם רופא/ה או רוקח/ת לפני שמוסיפים תוסף תזונה חדש לשגרה היומית.

שאלות נפוצות

למה לברזל יש שני ערכים כל כך שונים בין המינים?

כי נשים בגיל הפוריות מאבדות ברזל דרך המחזור החודשי, ולכן הצורך התזונתי הממוצע שלהן גבוה יותר, לפי ה-NIH Office of Dietary Supplements.

האם לכל הרכיבים יש הבדל בין נשים לגברים?

לא. בכמחצית מהרכיבים בתוספת הראשונה הערך זהה לשני המינים, כמו סידן וויטמין B12. ההבדל מופיע רק בחלק מהרכיבים, כפי שרואים בטבלה למעלה.

מה זאת בעצם קצובה יומית?

זהו ערך יומי לתכנון תזונה. לפי ה-NIH, ערך RDA מספיק לצורך של 97% עד 98% מהאנשים הבריאים. הוא אינו הוראה רפואית אישית.

אפשר לקבל את כל הכמות היומית מהמזון בלבד, בלי תוסף?

כן, זה אפשרי, תלוי בתזונה האישית. הטבלה במאמר הזה מציגה את היעד הכולל ליום, לא רק את מה שאפשר לקבל מתוסף.

למה על חלק מהתוספים מופיע רק אחוז אחד, לא שניים?

יש תוויות שמציגות אחוז אחד בלבד, ולא תמיד ברור לפי איזו עמודה חושב.

מה ההבדל בין קצובה יומית לבין מנת יתר?

הקצובה היומית היא ערך התייחסות לצריכה רגילה ובריאה, ולא סף עליון. מידע על סף עליון בטוח, כשהוא קיים, מפורט בנפרד בדפי המידע של ה-NIH Office of Dietary Supplements.

גילוי נאות ומידע בטיחות

המאמר הזה מתפרסם על ידי RESET, שמשווקת תוספי תזונה. אין במאמר המלצה ליטול מוצר כלשהו, לרבות מוצרי RESET. המידע כאן הוא מידע תזונתי כללי בלבד, ואינו ייעוץ רפואי ואינו המלצה לטיפול במצב רפואי כלשהו.

תוסף תזונה אינו תרופה ואינו תחליף לתזונה מגוונת. אין ליטול מעבר למנה המומלצת. נשים בהריון או בהנקה, אנשים הנוטלים תרופות מרשם וילדים — היוועצו ברופא לפני נטילה.

אם התסמינים נמשכים, מחמירים או חריגים — פנו לרופא או לרוקח. אין לדחות בירור רפואי בשל מידע שקראתם כאן.

שורה תחתונה

בתוספת הראשונה לתקנות התזונה יש שתי עמודות: אחת לנשים בגיל 25 עד 50, ואחת לגברים באותו טווח גילים. בכמחצית מהרכיבים הערך זהה לשני המינים. בברזל, במגנזיום, באבץ, בסלניום ועוד יש הבדל, ולפעמים הוא משמעותי. האיחוד האירופי, לעומת זאת, משתמש בערך יומי אחיד אחד לתיוג מזון, ללא הבדל בין המינים.

מקורות

  1. מדינת ישראל, משרד הבריאות. תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ״ז-1997 — תוספת ראשונה. ויקיטקסט (רשומות), 1997.
  2. Office of Dietary Supplements, National Institutes of Health. Iron — Health Professional Fact Sheet. ods.od.nih.gov, 2025.
  3. Office of Dietary Supplements, National Institutes of Health. Magnesium — Health Professional Fact Sheet. ods.od.nih.gov, 2026.
  4. Office of Dietary Supplements, National Institutes of Health. Zinc — Health Professional Fact Sheet. ods.od.nih.gov, 2026.
  5. Office of Dietary Supplements, National Institutes of Health. Vitamin A and Carotenoids — Health Professional Fact Sheet. ods.od.nih.gov, 2025.
  6. European Food Safety Authority (EFSA). Dietary reference values for nutrients. efsa.europa.eu, 2017.
  7. European Parliament and Council. Regulation (EU) No 1169/2011, Annex XIII — Nutrient Reference Values. Official Journal of the European Union, 2011.
  8. U.S. Department of Agriculture, Agricultural Research Service. FoodData Central. fdc.nal.usda.gov, 2019.